יום שבת, 19 במרץ 2011

My LipstiCollection


"מה תמיד נוכל למצוא בתיק שלך"? ;"מהו הפריט שאת לא יוצאת מהבית בלעדיו"?
מכירים את השאלות הנדושות האלה, המופיעות כמעט בכל ראיון בעיתון נשים סוג ד' (להשיג בקיוסק הקרוב לביתך)?
אז קודם כל ושלא יהיה כל ספק, אני חולה על הראיונות האלה ובמיוחד על שאלות מטופשות כגון אלו (הידעתם שהדוגמנית רותם סלע לא יוצאת מהבית בלי מעגל ריסים? תודו שפיסת המידע הזאת עשתה כרגע פלאים לאינטלקט שלכם).
ועד שיומי הגדול יגיע ואזכה להתראיין במגזין דה לה שמעטה אודות פריטי החובה בתיק שלי, אני כאן כדי לשתף אתכם בפריט שאני לא יכולה בלעדיו- והוא הליפסטיק.
במקרה שלי, מדובר לא בפריט אחד אלא באוסף די מכובד ובתיק שלי תמצאו לפחות חמישה שישיה אודמים שונים, כי זה שמרחתי בבוקר את ה-"Roasted Almond" שלי, לא אומר שאני לא ארצה לשדרג ל-"Runway Red" לקראת הצהריים. מלבד האודמים שנמצאים איתי בתיק, יש כמובן גם את אלו שלא יוצאים מהמקרר, על מנת לשמור על ביטחונם האישי. אלו נמרחים ברוב טקס רק באירועים מיוחדים. דוגמא עדכנית לכך הוא ליפסטיק החתול היקר שלי, מבית היוצר של חברת Paul&Jow. לאחר שנתקלתי ביצירת המופת הזאת על מסך המחשב שלי, ידעתי שלא אמצא מנוח עד שהיא תהיה בהישג ידי. וכך, בתיווכו של חבר טוב שרכש אותו עבורי בארה"ב, אותו חתול ורדרד הצטרף לפני מספר חודשים לנבחרת המקרר וחי שם בשלום ובקור אירופאי אלגנטי עם שאר עמיתיו (כמובן שאני משתמשת רק בצד האחורי שלו, כדי חלילה לא להרוס את חריטות העיניים והשפם בהן הוא מתנאה).
אודם החתול וחבר נוסף מהמקרר


רכישת אודם לאוסף שלי מושפעת ממספר קרטריונים: העדיפות היא בראש ובראשונה לגוון עז, כזה שהעין שלי באופן אוטומטי מתפקסת עליו וגורמת לכל שאר האודמים במדף להיראות כמו רקע מטושטש ולא רלוונטי. יש לי חולשה גם לאריזות מושקעות בשלל צבעים והדפסים וקרטריון אחרון חביב הוא עניין השם שהוענק לגוון. יש לי אובססיה לשמות של אודמים, קל מאוד לקנות אותי עם שם מדליק, כזה שמעלה חיוך קל על השפתיים ומשכנע אותי באופן סופי שבאודם עם שם כזה- שווה להשקיע.

תגובה 1: