This Is Happening

ולסיום, שיר שמיטיב לתאר לתאר את התחושות שלי בסיומו של הפרוייקט (ובכלל בסיומה של עוד שנה מאתגרת ומפרכת מבית היוצר של המחלקה לעיצוב אופנה...)

עוד מעט, עוד קצת...

הוחלט שעדיף עם חגורה. גם מדגישה את המותן וגם נותנת "קונטרה" לגלים בתפר צד

נשאר כמובן לטפל במכפלת...

להוסיף אבנים במחשוף גב ובצווארון ("לתכשט" את השמלה)...

ולסגור את ענייני הסטיילינג:

הנעליים הנכונות כבר נמצאו- נעלי עקב מוזהבות של לואי ויטון, בנות 15 שנים ושייכות בימים כתיקונם לאימי היקרה, בעצמה פאשניסטה לא קטנה, שזוגות הנעליים שברשותה לא יביישו גם את הגברת ג'יין אלדריג' (להלן-"הלקוחה")...

אם כי, הנעליים המושלמות לשמלה זו יכלו להיות כל אחד מהזוגות אלה:

עקבי ליפסטיק של Alberto Guardiani

צריך גם להחליט על חגורה. זהב? כסף? עם נמר? בלי נמר?

דעתכם תתקבל בברכה! (או שלא.. אבל אתם מוזמנים לנסות :)

You And Me Are Mint To Be

חברתי היקרה רתם, בעלת הבלוג הזה, שתמיד מוצאת לי דברים יפים לשטוף בהם את העיניים בעת שיטוטיה הבלתי פוסקים ברשת, נתקלה הפעם באוצר של ממש- אתר הבית של חברת קוסמטיקה מדליקה ביותר, המייצרת צלליות ושפתונים ועונה לשם ההורס Lime Crime. הצבעים הזועקים שניבטו אליי מתוך אריזות סגולות המעוטרות בחד קרן מנצנץ, הקשו עליי להישאר אדישה. תפס במיוחד את עיניי (שכבר ראו הרבה ליפסטיקים בחייהן) ליפסטיק בגוון מנטה עז, גאה, בלתי מתפשר, לא מנסה להתנחמד ושלא עושה הנחות לאף אחד בעיניים. מנטה הוא אחד הצבעים החביבים עליי (וגם על רתם, יש לציין..) אך אף פעם לא חשבתי איך הוא יתקבל על השפתיים. גם השם המוצלח, Mint To Be, גרם לי רק לחשוק בו יותר.

אז עוד מעט נחזור לאודם המנטה, מושא תשוקתי החדש והיעד הבא שאני מתכוונת לכבוש- במטרה להעשיר את האוסף שלי בשחקן חיזוק אקזוטי, וניתן קצת קרדיט לבחורה המיוחדת שעומדת מאחורי המותג-


Doe Deere, אמריקאית ילידת רוסיה, מאפרת ובלוגרית, שלא מצאה בתוך שוק האיפור השופע גוונים מספיק עזים לטעמה האישי. לכן החליטה שאין ברירה אלא לייצר כאלה, מוצרי איפור שהם "!So Bright It's Illegal", כדבריה. וכך ב2008 נולד המותג שלה, אותו פרסמה דרך הבלוג שלה, וכיום זוכה להצלחה מסחררת ולצבא שלם של לקוחות-מעריצות נלהבות. מלבד גוון המנטה ניתן למצוא בקולקציית הליפסטקים שלל גוונים עזים (אבל באמת!) של אדום, כתום, צהוב, פוקסיה ואפילו תכלת (בעל השם ההיסטרי !No She Didn't)

Doe Deere (ששמה האמיתי הוא קסניה) היא פרסונה בפני עצמה, ומגזיני אופנה רבים וטובים כבר עיטרו את דפיהם בכתבות אופנה בכיכובה.

מתוך מגזין Harlow

הצצה לעולמה רווי הקיטש והקסם של דו דיר...

אז עד שאגיע לשים את ידיי על אודם המנטה החתרני... ניתן באמצעות נפלאות הפוטושופ קצת לפנטז.. מתאים לי?

דוגמא ומופת

החלק החשוב ביותר בכל חרב, מן הסתם, הוא הלהב. במקרה של הקריס, בלהב ניכרים האומנות, הדימיון וכוח היצירה שבחישול, והקריסים מתעטרים ומתהדרים בשלל דוגמאות שונות. אומן מומחה יכול לשלוט על הדוגמאות הנוצרות על-ידי הצבעים השונים, וכן ’לייצר’ צורות קבועות אשר זכו במשך השנים לשמות. במונח ’פאמור’ (Pamor), למשל, נהוג לציין את הצורה המאלאית של הסימון המסולסל בסגנון דמשק.

גם בקרב חברות הליפסטיקים ניכרות חריטות בשלל דוגמאות . הקלאסיות שבינהן שייכות לחברות המשתמשות בחריטת הלוגו שלהן על גבי הליפסטיק דרך קבע.

ליפסטקים של Chanel, Tom Ford, Urban Decay

במקרה של Burberry, סימן ההיכר הוא המשבצות.

רוב החריטות מופיעות במסגרת מהדורות מיוחדות של ליפסטיקים שמוציאה החברה.

Madina Milano

Paul And Joe (החביבים עליי, כידוע לכם)

"love" עפ"י Lakme (מימין) ו-Esttee Lauder

Anna Sui

מהדורת Hello Kitty של Mac

The Chosen One

הדגם הנבחר לביצוע- שמלה השואבת השראה מלהב הקריס שצורתו פתלתלה כצורת נחש, ומריתוך הדוגמא והטיפול בחישול שעובר הלהב. כמו כן ישנו תכנון לשיבוץ אבנים סביב הצוואר, מעין שרשרת קולר שהיא חלק מהשמלה. מבחינה צבעונית היה לי חשוב לשמור על צבעוניות הקריס שמאפיינת גם את הליפסטיק- מיכל בצבע זהב או כסף מתכתי (והכי מוצלח בעייני השילוב של שניהם ביחד) וגולת הכותרת בצבע הפוקסיה שבתנועה סיבובית עולה מבפנים.

אז סקיצה זה כמובן טוב ויפה, אך ליצור את ה"גליות" של תפרי הצד היתה משימה לא פשוטה כלל. צריך למצוא את הבד הנכון, שיסכים להתנהג יפה ולהתעוות לצורת גל (לאחר נסיונות רבים וכושלים נמצא סוג הבד הממושמע- אורגנזה "דליה"- שכמו אורגנזה רגילה הינה בד נוקשה, אך מתאפיינת גם ב"קרפיות" וגמישות מסויימת ולכן נוחה להתפסל), ובעזרת גזירת החלק באלכסון מלא וגיהוץ בחום גבוה, תוך כדי מתיחת הבד בצורה מעט אגרסיבית- הבד מתעוות, מתרומם מעט כלפי מעלה ויוצר תלת מימד.

מדידת טוואל על שרון הדוגמנית.

הטיפול בפנל המרכזי של השמלה- רצועות אורגנזה בזהב וכסף הנתפרות צמוד אחת לשנייה ויוצרות מראה של מעין מתכת נוזלית...

עכשיו נשאר "רק" להעמיד את כל הסיפור הזה ביחד, לכדי שמלה- לחכות למדידת מכפלות ולקוות לטוב.. את הקולקציה, לוח ההשראה המחודש ושאר ירקות אעלה בהמשך... נ.ב-שכחתי להעלות את האיור של הגב. סילי מי. הגב פתוח קצת אחרי המותן וגם סביבו יש אבנים, כמו בקדמי. אז עד שאעלה את האיור הטכני תנסו להשתמש בדמיון קצת, מה קרה? הכל צריך להאכיל בכפית? :)

הורס את הבריאות

And Then Came Kris

אין ספק שהליפסטיק כנשק זהו נושא השראה גדול... גדול מידי. לאחר ביקורת האמצע הבנתי כי עליי לעמיק עוד יותר בנושא ההשראה שלי, לחזור כמה צעדים אחורה ולמצוא נקודת מוצא ספיציפית, בתוך העולם הענק הזה של הנשק. היה חסר מיקוד, משהו שיחדד לי את נושא ההשראה ואת מה שאני רוצה להעביר בהתייחסות שלי לליפסטיק כנשק נשי, ועל מנת לגבש את זהות הקולקציה...

.And Then Came Kris

קריס הוא אינו גבר מסוקס (אם כי לא רחוק מכך), אלא הנשק האופייני של מאלזיה ואינדונזיה, הממוקמות באזור גאוגרפי שבעבר נקרא העולם המאלאי. הקריס הינו למעשה פיגיון ארוך, במאלאית keris, או חרב בעלת פרופורציות דקות. להב הקריס לרוב מפותל כצורת נחש. בשל היותו קל משקל ובעל לשון חלשה יחסית המחברת את הלהב לניצב, הקריס לא שימש מאז ומעולם כנשק אגרסיבי אלא יותר כאמצעי הגנה. זוג של נשק עדין שכזה.. גם יפה, גם עדין, and yet- נשק. הקריס בן למעלה מ600 שנה, ועם השנים הפך מאמצעי לחימה לקמיע תרבותי, סמל הסטטוס והגבריות של הגבר המאלאי. במילים אחרות, הקריס עושה לגבר המאלאי מה שליפסטיק טוב עושה לאישה.

בעבר, הקריס השתייך לבית המלוכה בלבד, עוצב ע"י נסיכים ומלכים חגרו אותו באבנטיהם. בכל אירוע ציבורי וממלכתי אף גבר מאלאי שכיבד את עצמו לא יצא מהבית ללא קריס.

הקריס היווה סמל מעמדי ואביזר של קדושה. עם השנים, נפוץ בו השימוש גם בקרב פשוטי העם, שנהנה לאחוז בחפץ שהקרין יוקרה של מלכים. יחסם של המאלאים לקריס גבל בפטישיזם, אנשים היו נשבעים בניצב הקריס ובחתונה, במקרה של היעדר החתן באופן בלתי צפוי (עקב מלחמה, למשל) ניתן היה לקדש את הכלה כאשר את מקום בחיר ליבה ממלא הקריס שלו! עד היוםֿ, הקריס הינו אביזר חובה בתלבושת החתן, וכל המהדר בקישוט הקריס הרי זה משובח. בלהב הקריס ניכרים האומנות וכח היצירה שבחישול- הקריס מיוצר בטכניקה שנקראת ריתוך דוגמא (Pattern Welding), בה מספר שכבות של פלדה מונחות זו על גבי זו, נכתשות בעודן לוהטות, ועוברות תהליכים מורכבים של קיפולים ועיוותים זו בתוך זו עד שנהיות לשכבה אחת. אח"כ הלהב עובר תהליך של הברקה וטיפול בחומצה, ע"מ להבליט את הצבעים המנוגדים שבפלדות.

גם הנדן של הקריס מתנאה בעיטורים יפהפיים, כמו דוגמאות פרחים פתלתלות בסגנון דמשק בזהב ובכסף, לעיתים גם עם שלל אבני חן צבעוניות. חלקם עשויים מעץ הסנדל הריחני שצבעו כצבע הדבש, ובעלי חריטות דקורטיביות.

גם הליפסטיקים המוצלחים באמת בעלי "נדנים" מעוטרים ומרשימים. נראה לי שיהיה חיבור טוב בינם ובין הקריסים!